קרב מוסול: מפת האינטרסים

מאז כיבוש מוסול על ידי דאע"ש ביוני 2014, שהיווה זריקת מרץ להתרחבות המדינה האסלאמית, ניסו צבא עיראק והכוח האוטונומי־כורדי (הפשמרגה), בסיוע הקואליציה בפיקוד ארה"ב, להשתלט על אזור אסטרטגי זה. מבחינת עוצמת האש וסדר הכוחות, המבצע שהחל באוקטובר 2016 היה לגדול ביותר מכל הניסיונות שנעשו לאחרונה. מדוע דווקא באותה עת?

החורף בפתח, וזה המועד האחרון לקבוע עובדות בשטח למשך חודשים רבים, לפני שיהיה קר ובוצי מדי מכדי לבצע התקדמות קרקעית ומעונן מכדי לצאת לתקיפות אוויריות. האמריקנים, שתוקפים מהאוויר ומקצים כוחות קרקע מיוחדים, רצו לקבוע עובדות בעיראק – בפרט בצפון־מערבה בואכה סוריה, לנוכח התחזקות הנוכחות הרוסית בסוריה. החורף הקר אף עשוי להעלות לרוסיה ולאיראן את ההכנסות עקב היותן יצואניות נפט וגז משמעותיות, מה שהעניק סיבה נוספת לקבוע עובדות לפני עלייה ביכולותיהן הפיננסיות ובביטחונן.
cia-map_-iraq_-279x300
מיקום מוסול ליד האזור הכורדי, ליד הגבול עם סוריה וליד שדות נפט – משחק תפקיד (CIA World Factbook)
חוץ מגנרל חורף והשלכותיו, בנובמבר נפתחה העצרת הכללית באו"ם ומועצת הביטחון שאפה להעביר החלטות, ולפיכך וושינגטון חתרה לשפר את תנאי הפתיחה שלה מול מוסקבה. בנובמבר התקיימו גם הבחירות בארה"ב שהשביתו את וושינגטון מקבלת החלטות משמעותיות לפחות עד ינואר, עת כניסתו לתפקיד של הנשיא הנבחר דונאלד טראמפ. מה גם שממשל אובאמה והמפלגה הדמוקרטית רצו לסיים את הכהונה עם הישג בזירה זו, שכן במשמרת שלהם דאע"ש הקים מדינה דה פקטו וכבש את מוסול, והבעיה האסלאמיסטית התפתחה לממדי ענק.
כמו כן, הסיכוי לתיאום מערכתי עם רוסיה נגד דאע"ש באותה עת פחת מיום ליום לנוכח הידרדרות היחסים בצל קריסת הפסקת האש בסוריה ואקטיביזם רוסי, שכלל הצבת טילי S-300 במדינה. לכן, אם היה סיכוי להשיג תיאום לביצוע תנועת מלקחיים צבאית על דאע"ש ובירתו א־רקה, זה היה בזמן ההוא: כוחות אסד בסיוע רוסי ממערב, כוחות כורדיים בסיוע אמריקני ממזרח, כשתורכיה מסייעת ומעניקה שדות תעופה ושטחי פריצה מצפון.
turkish-syrian-border-graphic_1
בסיסי התעופה בתורכיה הפתוחים לכוחות הקואליציה (ISW)
החתירה האמריקנית לניצול חלון הזמן סחפה לקרב כוחות נוספים. הכורדים, ששואפים לספח את מוסול וסביבתה בגלל האוכלוסייה הכורדית בקרבה ולאור שדות הנפט בסביבתה, הבינו שהנה נוצר להם חלון הזדמנויות ליצור עובדות בשטח. מנגד, התורכים משתדלים ליטול חלק במערכה כדי לערער כל עובדה כורדית בשטח שתגביר את שאיפותיהם בדרום־מזרח תורכיה, בואכה האוטונומיה הכורדית בצפון עיראק. לתורכיה יש גם רגש לאומי כלפי מוסול בגלל האוכלוסייה התורכמנית באזור שעליה היא פורסת חסות, ויש לה טענה טריטוריאלית עליה מאז חלוקת שטחי האימפריה העות'מאנית בסוף מלחה"ע ה־1. אפילו האשורים הנוצרים, שלהם נוכחות במוסול ובחבל נינווה, שותפים ללחימה בשאיפה להשיג אוטונומיה כלשהי בהנהגתם. ולבסוף, איראן מערבת מיליציות שיעיות כדי להתקדם לבניית פרוזדור יבשתי לצפון סוריה.
על רקע שלל האינטרסים, ייתכן שהישג סמלי בשחרור העיר שממנה החלה התפתחות המדינה האסלאמית יוביל דווקא למרחץ דמים בין המתחרים האחרים על מוסול ביום שאחרי.
image
שאיפה איראנית ליצור רצף השפעה יבשתי דרך עיראק, סוריה ולבנון (חזבאללה) בואכה הים התיכון וישראל. (Google Maps)
iraqi-assyrian
גם כוחות אשורים-נוצרים-עיראקים נלחמים במוסול נגד דאע"ש בתקווה להשיג זכויות במחוז נינווה מכורתם העתיקה (Breaking Israel News)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s